כשצופה נתקל בעמוד שלך, המוח שלו עובר תהליך סינון אוטומטי. הוא לא שואל "כמה הוא מקצועי?" - הוא שואל שלוש שאלות עמוקות יותר. אם עמוד שלך לא עונה על כולן, הוא פשוט ימשיך הלאה.

אנשים לא קונים פתרונות - הם קונים את התחושה שסוף סוף מישהו קורא להם את המחשבות. אם התוכן שלך נשמע כמו ערך בוויקיפדיה או כמו פוסט מוטיבציה מ־2012, הצופה ימשיך לגלול. הבעיה היא לא מה שאתה אומר, אלא איך אתה גורם לו להרגיש.

זה כמו לפגוש מישהו במסיבה שמדבר על בעיה שחשבת שרק לך יש. פתאום אתה לא לבד, ופתאום אתה סומך עליו.

הזדהות בלי סמכות הופכת אותך ל"חבר הטוב מאינסטגרם". אנשים יגיבו לך "תותח" מכל הלב - ובכל זאת ילכו לשלם למישהו אחר שמשדר שליטה בחומר. הצופה שואל את עצמו שאלה מאוד פשוטה: האם יש לו קבלות אמיתיות, או שהוא רק נשמע טוב?

יש עוד חמישים איש שמוכרים בדיוק את מה שאתה מוכר. הלקוח לא קונה רק תוצאה - הוא קונה את השעות שהוא הולך להשקיע איתך בזום, שיחות טלפון ומיילים. אם אתה נשמע כמו עמוד ממותג, הוא יחפש מישהו עם אופי.

בסוף, כשמגיעים לרף מקצועי מסוים, הבחירה הופכת להיות: "למי אני הכי מתחבר? עם מי אני הכי אהנה לעבוד?"

תעבור על עשרת הפוסטים האחרונים בעמוד ותסמן איפה כל אחד נופל. כמה תכנים מכל סוג יש לך?

כל קודקוד חסר יוצר דפוס שונה לחלוטין. אפשר לזהות אותו מיד - אם אתה יודע לאן להסתכל.

שלושה תכנים, אחד לכל קודקוד. זה לא קסם - זה חשבון פשוט. בחר שלושה ימים השבוע ופרסם סרטון אחד לכל קודקוד. בסוף השבוע, כל שלושת הקודקודים מכוסים.

כשאתה כותב תוכן, עצור ושאל את עצמך את שלוש השאלות האלה לפני שאתה מפרסם. אם לא ענית על אף אחת מהן - תחזור לכתוב.